עורך דין פשיטת רגל רעננה
מה הסיבה שכדאי לפנות להליך פשיטת רגל?
במידה ואתה נמצא בשלב בו קיימים לך חובות שאינך יכול לפרוע, ניתנת לך האפשרות להגיש בקשה לפשיטת רגל.
המטרה העיקרית בהגשת בקשה לפשיטת הרגל היא קבלת צו הפטר מהחובות ופתיחת דף חדש.
מחפש עורך דין מומלץ לפשיטות רגל ברעננה?
לחיפוש עורכי דין מומלצים בתחום פשיטת רגל לפי ערים לחצו כאן
דוגמא לפסק דין לפשיטות רגל ברעננה
כינוס נכסים בהוצאה לפועל – המצאה לכתובת ברעננה
בקשה למתן צו כינוס לנכסים |
החייב הגיש בקשת התנגדות |
איך ניתן לקבוע מהי הכתובת לביצוע המסירה?
הרשמת רגב דחתה את הבקשה בציינה בין היתר, כי תיק ההוצאה לפועל נפתח לביצוע שטר וכי השטר נחתם לכאורה בחתימת החייב תוך ציון תעודת הזהות של החייב וכתובתו באזור התעשייה רעננה.
טענות החייב כי מסירה כדין הינה מסירה אשר יש לבצעה במענו של החייב נטענו שלא בתום לב שעה שאין מחלוקת למעשה כי אינו מתגורר בכתובתו העדכנית במשרד הפנים.
גם הכתובת המתנוססת על גבי השטר שהוגש לביצוע אינה כתובת עדכנית של החייב או של עסקו, כפי שעולה מדו”ח רשם החברות אשר הוגש בבית המשפט.
מעיון בדו”ח רשם החברות הנ”ל עלה כי כתובתו של החייב, הוא בעל המניות והדירקטור בעסק, הינה ברעננה.
האם הכתובת שמופיעה ברשם החברות קובעת?
טענות ההתנגדות של החייב
טענת עורך הדין של החייב הייתה כי היה על הזוכה לפעול לביצוע מסירה תחילה בכתובת מגורי החייב, אין לה מקום שעה שהחייב אינו מסר את כתובתו העדכנית, לא במסגרת חתימתו על השטר נשוא בקשת הביצוע ולא עדכן כתובתו במשרד הפנים, כמתחייב.
מה אומר החוק?
בית המשפט ציין כי הרף הראייתי הדרוש להוכחת קיומו של חוב שעה שזה מצוי במחלוקת ובהתחשב בכך שבקשת הנושה למתן צו כינוס והכרזת פשיטת רגל אינה מבוססת על מעשה פשיטת רגל מסוג אי עמידה בדרישות התראת פשיטת הרגל נדון.
עוד הבהיר בית המשפט כי על פי סעיף 2 לפקודה, נדרש קיומם של שני תנאים מצטברים לשם ביסוס עילה לפשיטת רגל, האחד – קיומו של “חייב”, והשני – “מעשה פשיטת רגל”, כמשמעו בסעיף 5 לפקודה.
כאשר נושה הוא המבקש את הצו לכינוס נכסי החייב, נפסק כי “דרך המלך” היא הגשת התראה על פשיטת רגל לחייב לאחר קבלת פסק דין חלוט וככל שהחייב לא ממלא את הדרישות האמורות בה בתוך שבעה ימים, הרי הוא עושה מעשה פשיטת רגל לפי סעיף 5(6) לפקודה.
הגשת הבקשה על ידי הנושה נעשתה ללא שליחת התראה על פשיטת רגל לחייב
מה בית המשפט פסק?
בכל הנוגע לשיקים שחוללו באי פרעון, כבענייננו, קובעת הפקודה בסעיף 3(2) כי פסק דין חלוט בהקשר זה משמעו בין היתר “שטר חוב ושיק שהוגשו לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל לפי סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ”ז-1967, ולא הגיש החייב התנגדות לביצועם או שהתנגדותו נדחתה בפסק דין חלוט או בהחלטה חלוטה”.
לצד זאת, הפקודה מאפשרת הגשת בקשה למתן צו כינוס גם כאשר הנושה לא שלח התראה על פשיטת רגל, אם עשה החייב אחד ממעשי פשיטת הרגל הקבועים בסעיפים 5(1)-5(5) לפקודה.
בית המשפט סיכם כי שני המסלולים הללו, שבהם יכול לנקוט נושה בהליך פשיטת רגל – פנייה להליכי הוצאה לפועל ובהמשך הגשת התראה על פשיטת רגל, או הגשת בקשה המתבססת על סעיפים 5(1)-5(5) לפקודה כמפורט לעיל – הינם חלופיים, כעולה מלשון החוק וכן מן ההלכה הפסוקה.
זקוק לעזרה?
לפנייה לעורך דין מומחה בפשיטת רגל ברעננה – לחצו כאן