עורך דין דיני עבודה בית שמש

יחסי עובד מעביד בין שחקן כדורגל בבית שמש

 
תביעה הובאה בפני בית הדין לעבודה נגד כדורגלן ששיחק בקבוצת הכדורגל של הפועל בית שמש ותבע את מועצת העובדים בבית שמש.
 
הנתבע נתבע כחייב חובות הפועל בית שמש כלפי התובע בגין היותו הבעלים או המנהל של הפועל בית שמש בקשר לתשלומים המגיעים לו בחוזה השחקן.
 

עובדות המקרה:

 
ביום 09/01/1993 התאחדות הפועל בית שמש חתמה על חוזה שחקן עם המבקש לעונה 93-94 בלבד.
 
החוזה נחתם על ידי העמותה לתרבות גופנית כללית בהסתדרות הפועל בית שמש.
 
ביום 20 באוקטובר 2006 ביקש יו”ר הנאשם, מר עמר דוד, ממנכ”ל אגף התקציבים בוועד הפועל לדון בבקשתו.
 
משלא הגיב, התובע הגיש תביעה לבית משפט השלום.
 
נייר המכתבים עליו הודפסה הסכמת השחקן שייך להסתדרות ולמועצת העובדים האזורית בית שמש.
 
הפועל בית שמש פורקה והצד השלישי עבר לוועדת התרבות.
 
במכתב מיום 28 ביולי 1994 הודיעה עמותת הפועל בית שמש על הפסקת פעילות העמותה ופירוק הקבוצה.
 

מועצת העובדים הפעילה פיקוח ובקרה על הפועל בית שמש

טענת התובע

 
עמותת הפועל בית שמש עמה חתמה על החוזה הייתה הרחבה של מועצת עובדי בית שמש הנתבעת, ששלטה על הפועל ושילמה לשחקנים.
 
השלישי היה המזכירה הפועל בית שמש וחבר מועצת העובדים, ויהודה מלכה היה יו”ר כבוד של מועצת העובדים.
 
התובע טען כי מועצת העובדים הנתבעת הפעילה פיקוח ובקרה על הפועל בית שמש ובכך נוצרה זיקה ישירה לתובע המחייבת את ועד העובדים לשלם לו.
 

טענת הנתבעת:

 
התובע הוחתם בחשאי על ידי אביו כעובד הנתבע על נייר הנתבע בניגוד עניינים ברור ללא הסכמה בכתב או בניהול הפועל בית שמש או מי שהוסמך לכך על ידי מועצת העבודות.
 
הנאשם טען כי צד שלישי, שמעון אזולאי, פעל ללא אישור והונאה על חשבון הפועל בית שמש, שלטענתו “שייך” למועצת העובדים כמזכיר הפועל בית שמש, וכי הוא חתם על הסכם זה ללא חתימה חותמי מועצת העובדים (מזכיר וגזבר) מפרים את הכוח.
 
הנתבע טען כי התובע הוחתם בזמן שהיה ידוע והיה ברור כי הפועל בית שמש לא תוכל להתקיים עד סוף עונת הכדורגל.
 
הנתבעת טענה כי היא זכאית להחזר או לפיצוי בגין תשלומים ששולמו לתובעת באמצעות צד ג ‘בחוזה החל מ- 93, וכן שכר טרחת עו”ד ומע”מ. לא היו יחסי עובד מעביד בין התובע לנתבע.
 
באותה תקופה מועצת העובדים לא הייתה הבעלים של הפועל בית שמש ולא שלטה בה.
 
מכל מקום, היחסים בין מועצת הפועלים להפועל בית שמש אינם יכולים לבסס יחסי עובד ומעביד בין התובע למועצת הפועלים.
 
הפועל בית שמש היא ישות משפטית נפרדת ממועצת העובדים לפי סעיף 1 לחוק הספורט, ומכיוון שהפועל נוהל על ידי הנהלה נפרדת, חשבון בנק נפרד ודוחות כספיים וחשבונאיים נפרדים.
 
העסקה עצמה בחוזה היא עם הפועל בית שמש, למרות הלוגו על הנייר.
 
הנתבע טען כי מתחילת ינואר 1993 התובע אינו זכאי לתמורה מהפועל משום שעבר לשחק על חוזה חדש בהפועל אילת ובכך הפחית את פיצוי התובע.
 
בנוסף, באותה תקופה הפועל בית שמש הפסיקה לשחק, כלומר התובע שיחק בהפועל בית שמש במשך 40% מהעונה שאליה היה חתום, אם בכלל שיחק.
 
הנאשם טען להגבלת הסכומים שעל איגוד הפועל לשלם מיום 01/09/1993.
 

האם מתקיימים יחסי עובד ומעביד?

הדיון בבית הדין לעבודה

 
הנתבעת טענה כי ההתקשרות עם התובע נחתמה עם צד ג ‘בביטחון במצב של ניגוד עניינים וללא הסכמה בכתב של הנהלת הפועל בית שמש או הנתבעת וללא אישור.
 
מכיוון שהוא טוען שהיה מעורב בהליך והיה אחראי עליהם, ויכול לשפוך אור על המתרחש וכי מר אזולאי הוא זה שחתם על חוזה השחקן עם בנו המאשים.
 
הנתבע טען כי הוא רשאי לקבל צד ג’ פיצוי מלא בגין כל הצהרת אחריות או אחריות כספית ביחס לתביעה זו.
 
ביום 16 במאי 1999 הוגשה תביעת התובע לבית המשפט העירוני בירושלים ובוטלה בהסכמת התובע בשל היעדר סמכות עניינית של בית המשפט לשלום.
 
ביום 26 באוקטובר 2006 הגיש התובע תביעה כנגד הנתבעת במכון לבוררות, אך לא דובר בה בשל העובדה כי רישום עמותת הפועל בית שמש באגודה בוטל והוא בוטל ומסיבות אחרות.
 
במרץ 2001 הוגשה תביעה בה השתתפו בתחילה עמותת הפועל בית שמש ומועצת העובדים בבית שמש.
 
הוגשה תביעה מתוקנת בה הופיע רק הנאשם – מועצת העובדים בבית שמש.
 
בתביעה המתוקנת התובע לא טען שקיימים יחסי עובד מעביד בינו לבין מועצת העובדים בבית שמש.
 

האחראיות להתחייבויות של הפועל בית שמש

הכרעת בית הדין לעבודה

 
הכלל האוסר על איש ציבור מניגוד עניינים הוליד מספר לא מבוטל של בנות ונערים, ובענייננו נזכיר כעת כי החוק כה נחוש ולא פעם – שהלכה זו אינה מוגבלת לצודק סגל אדמיניסטרטיבי.
 
עצם העובדה שאנחנו מעוניינים בגוף פוליטי נבחר אינה מונעת את החלת חוק ניגוד האינטרסים, וזה נכון במיוחד לגבי נבחרי ציבור שנחשפים לציבור וחייבים להוות דוגמא לציבור.
 
מכל האמור עד כה יש לדחות את התביעה, אך באחריותנו גם לבחון את מרכיבי התביעה עצמה.
 
הנתבע טען כי התובע לא מילא את התחייבויותיו, ולכן הוא אינו זכאי לתגמול הנקוב בחוזה.
 
מאחר ומקור החוב ולא הובהר, יש לדחות את תביעתו מכיוון שהוא לא הוכיח זכות זו כפי שהיא מופיעה בחוזה והוא כלל לא ידע להסביר אותה.
 
לפיכך טען הנאשם כי אם הוא אחראי להתחייבויות כלשהן של הפועל בית שמש, והן היו בעלות תוקף כלשהו, הצד השלישי היה מחויב בפועל והנאשם זכאי לתביעת פיצויים נגד מר שמעון אזולאי בסך הכל.
 
הסכום שהוא יחויב במסגרת פסק הדין שיקבל, וכן פיצויים בגין תשלומים שכבר שילם לתובע בגין עבודתו מאז 1993, וכן הוצאות משפט ושכ”ט עו”ד.
 
על מנת לקבל טענה זו היה על הנאשם להוכיח יותר ממה שהוכח, אם כי תמוה ביותר, אם כי חוזה העבודה עליו חתם הוא עבור בנו ללא חתימה נוספת ומציין ניגוד עניינים, אין ראיות כוזבות, ולא עשה שום הון , בית משפט כנדרש.
 
 
 

זקוק לעזרה?

לפנייה לעורך דין מומחה לדיני עבודה בבית שמש – לחצו כאן