עורך דין דיני עבודה בני ברק

זכות השימוע לפני פיטורים לעובדי עיריית בני ברק

 
התובעת נשכר כמנהל המתנ”ס והספרייה בבני ברק.
 
דמי השכירות בתקופה הרלוונטית משולמים על ידי עיריית בני ברק.
 

המחלוקת בית הצדדים

 
ביום 22 באוגוסט 1995 נשלח לתובעת מכתב מהמחלקה המכנית העירונית, לפיו הוזמנה לדיון עד ליום 29 באוגוסט 1995. בשעה 10:30 בעיריית בני ברק.
 
בעקבות חילופי כתבי טענות נוספים נמסר לתובעת ביום 5/11/95 כי הליכי הפיטורים הושעו, אך מכיוון שלא התייצבה לדיון למרות שנקבעה למספר מועדים, ביום 9 באוקטובר 95, היא כבר לא הייתה עובדת עירייה.
 

פיצוי בגין הודעת סיום מוקדם

טענות התובעת

 
הניסיון לסכם את טענות התובעת מראה כי הן:
 
לתובעת לא נמסר כל המסמכים, כולל שמות העובדים שפוטרו במהלך הפיטורים יחד עם התובע.
 

טענות הנתבעת

 
מכתבי פיטורים נשלחו לעשרות עובדים נוספים בסביבת פיטורי התובעת.
 
הקומונה הזמינה את כל העובדים לשימוע.
 
התובעת אמנם אינה מהעובדים שיש חובה להישמע אליהם, אך היא גם הוזמנה אך לא התייצבה.
 
סעיף 171 א לתקנה קובע כי הפיטורים נעשים על ידי ראש העיר – בתנאי שהפיטורים נובעים מסיבות משמעתיות, ועדת הפיטורים – ובלבד שהפיטורים אינם נובעים מעבירת משמעת.
 
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי סעיף זה יחול רק על עובד עירייה על בסיס מכתב מינוי.
 
מכיוון שלא הוכח כי התובעת הוציאה את מכתב המינוי על ידי הקומונה, אין כל ראיה לפעולה שלפיה מכתב הערעור ניתן על ידי דר. הכט או מר ברגר נעשו שלא כדין.
 
אין לקבל את טענת הקומונה כי עקב ערעורו של הטוען, אין חובה לקבוע מועד לדיון לפני הערעור.
 

פיצוי להלנת שכר

זכות השימוע לעובדי העיריות מעוגנת בחוקת העבודה לעובדי העיריות

 
הזכות לשימוע מעוגנת בסעיף נרחב של בית הדין הארצי לעבודה, גם במקרה של עובדי העירייה ואף כשיש פיטורים.
 
“טענותיו, לפני פיטוריו, כנגד מי המוסמך לקבל את החלטת הפיטורים, או כלפי מי שהוא רשאי לפרט בעניין.”
 
תוֹאַר רִאשׁוֹן 1027/01 ד”ר יוסי גוטרמן נ ‘המכללה האקדמית עמק יזרעאל, עבודה ארצי, כרך לג (68), 35, סעיף 14 לפסק הדין: בעניינו ובהתאם לתן תגובתו כלפיהם.
 
מציגים את הצד השני מנקודת מבטו ומנסים לשכנע את בעל הכוח לשנות את דעתו עד כדי הפרת זכויותיו. עד כה הזכות והדבר מביאים לחובת המעסיק להציג את המסמך לעובד
טענות שהובאו נגדו … בגלוי, ביושר ובתום לב מבלי לסחוט דבר מהעובד … גם אם אין לעובד זכות נרכשת לעבוד, על המעסיק להודיע לעובד מראש על כוונתו שלא להאריך קשר נוסף איתו; תן שם לטעמים.

 
בבסיס אותה הכוונה; אפשר לעובד להציג את תגובתו ולתת לו הזדמנות סבירה לנסות לתקשר את הגזירה הרעה “
 

האם הפיטורים נבעו מסיבות משמעתיות?

הכרעת בית הדין לעבודה

 
לא הובהר כי ארגון עובדים השתתף בדיון בניגוד להוראות סעיף. 70 לחוקת העבודה לעובדי העירייה, הקובעת:
 
“סמכות ובין ועד העובדים או הסתדרות הפקידים, וללא הסכמה, ההחלטה ממשיכה לבוררות המוסכמת לפי סעיף 84. “
 
העובדה שרגע לפני הפיטורים הוגשה תביעה לבית הדין לעבודה, אך דבר לא נאמר על הליכי הפיטורים.
 
העובדה שהתובעת עובדת באותו תפקיד כמו עובדת המועצה במרכז הקהילתי בית במברגר בעת הגשת התביעה, ולכן הנזק שנגרם לה מפיטורים, הוא נמוך מאוד.
 
התובעת לא פירטה בתביעה אילו סכומים היא תובעת.
 
יתרה מכך, בכתב התביעה שהוגש בשנת 1996 (ת / 16) נאמר כי מבוקש פיצוי מהלנה בגין הסכום ששולם 42 832 ₪, ולא נטען כי סכום הפיצוי כולו לא שולם.
 
באותן נסיבות, התביעה לתשלום הפרש האישור נדחית.
 
התובעת לא הוכיחה את תביעתה להודעת סיום מוקדם מלבד זו ששולמה לה.
 
גם תביעתה מצד זה נדחית.
 
 
 

זקוק לעזרה?

לפנייה לעורך דין מומחה לדיני עבודה בבני ברק – לחצו כאן