עורך דין דיני עבודה דימונה

חישוב היקף משרה של גננת בדימונה

 
הנתבעת הינה תאגיד עירוני של עיריית דימונה העוסקת במתן שירותים לעירייה.
 

על מה התביעה?

 
בפני בית המשפט תביעת התובע לתשלומים בגין פיצויי פיטורים ועיכובם; החזר הוצאות נסיעה לעבודה וממנה; פיצויים בגין פיטורים שלא כדין והיעדר שימוע; פדיון חופשה שנתית; הפרשי שכר כולל גמול שעות נוספות; פיצוי בגין אי הודעה לעובד על תנאי העבודה; פיצוי בגין אי אישור העסקה; פיצוי בגין תלושי שכר שאינם ערוכים כדין בניגוד לתיקון 24 לחוק הגנת השכר; דמי חופשה ובחירות.
 
בין היתר, מסביר הנתבע את התנודות בשכרו של התובע כפי שהוא מופיע בתלושי השכר, באופן הבא: הגן נפתח בשנת 1999 בתגובה לבקשה ולצורך בטיפול הולם בילדים עולים שהיו ביחידת הקליטה בדימונה.
 
בתשובה להגנה טוענת התובעת כי פוטרה מכיוון שהנתבעת בשיתוף עיריית דימונה החלה בשינויים ארגוניים ללא קשר להכשרתו המקצועית של התובעת.
 

פיטורים מהגן של ילדים עולים בדימונה

שאלות במחלוקת

 
מה היקף עבודתה ושעות עבודתה של התובעת בתקופת עבודתה? ומהו בסיס השכר? האם התובע זכאי לפיצוי בגין אי ביצוע תלושי שכר כדין, בניגוד לתיקון 24 לחוק הגנת השכר.
 
אם כן, החלטתנו תתייחס לתביעה בקשר לתקופת העבודה מיום 22.11.09 ועד סיום עבודתו של התובע ביום 31.7.16.
 

היקף המשרה

 
התובעת טוענת כי בתקופת עבודתה עבדה בימים א’-ה ‘בין השעות 8:00 ל- 16:00 ולעיתים אף עד השעה 17:00 כגננת לגיל הרך.
 
עוד טוענת התובעת כי שימשה בתקופת עבודתה כגננת וגם כמנהלת הגן בתקופות מסוימות.
 
מנגד, הנתבעת טוענת כי היקף עבודתה של התובעת השתנה עם השנים, כמפורט להלן: מ- 1.6.99 ל- 30.6.03 = עבדה 1/2 עבודה עם עובד אחר.
 

סתירה בנתונים בתלושי השכר

הכרעת בית הדין לעבודה

 
בנסיבות אלה, היה קשה לקבוע את שכרו השעתי האמיתי של התובע על אף שאין חולק כי התובע קיבל משכורת המופיעה בתלושי השכר.
 
שכן, הוכח בפנינו כי במרבית תלושי השכר לא צוין התעריף לשעת העבודה ומספר שעות העבודה – שעל בסיסם חושב שכרו של התובע המופיע בתלושי השכר.
 
יתרה מכך, כאמור, קיימת סתירה פנימית בנתונים המופיעים בתלושי השכר לגבי שעות העבודה לצד התעריף והשכר ששולם.
 
כך שלא ניתן לסמוך על תלושי השכר לעניין השכר השעתי שלמעשה השתנה בהתאם להכנסות הנתבעת מהגן.
 
לפיכך, במצב זה, ובהתחשב בכך שהנתבעת עצמה טענה כי שכרו של התובע שולם על פי הכנסות הגן ולא על פי שעות העבודה – לא מצאנו לנכון להסתמך על תלושי שכר שאינם עומדים בתנאי החוק הנדרש (כמפורט להלן).
 
התביעה לפדיון חופשה שנתית נדחית, כמו גם התביעה לפיצוי בגין אי אישור העסקה לגבי תחילת העבודה וסיומה.
 
הנתבע ישלם לתובע את הסכומים הבאים בגין רכיבי התביעה שהתקבלו להלן: פיצוי בגין תלוש שכר שלא הוכן כדין, בסך 10,000 ₪.
 
הנאשם ישלם את הסכומים המפורטים לעיל, תוך 30 יום.
 
 
 

זקוק לעזרה?

לפנייה לעורך דין מומחה לדיני עבודה בדימונה – לחצו כאן