עורך דין דיני עבודה טבריה

זכויות עובד במלון בטבריה

 
התובע עבד במלון בטבריה כשוטף כלים, במשך מספר תקופות עבודה.
 
בתביעה התובע ביקש מהנתבע לשלם לו סכומים שונים בקשר לעבודתו ואופן הסיום: בגין סיום, בידול פיצויי פיטורים, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, בידול שכר בגין הבראה, בידול גמול בגין חגים, בידול שכר בגין חגים, גמול בשעות נוספות, פיצוי בגין תגמולי פרישה שלא שולמו ואחרים.
 
להלן העובדות העיקריות הדרושות לצורך החלטתנו, אשר על רובן אין חולק: הנאשם הוא החברה המשפטית באמצעותה מנוהל המלון בעיר טבריה.
 
הצדדים חלוקים על תאריכי ההתחלה והסיום המדויקים של תקופות העבודה, אך אין חולק כי התקופה הראשונה החלה ביום 08/01/04.
 
יתרה מכך, מקובל כי התקופה האחרונה הסתיימה ביום 31 באוקטובר 2009, לנוכח חוות דעתו של רופא הרפואה התעסוקתית מיום 26 באוקטובר 2009, לפיה התובע סובל מדלקת פרקים, וכתוצאה מכך הוא אינו מסוגל. להמשיך לעבוד.
 

קביעת זמן תחילת וסיום העבודה

טענות הצדדים

 
התובע טען כי הנתבעת הייתה מעסיקתו משך כל תקופות עבודתו במלון.
 
הנתבעת טענה כי העסיקה את התובע החל מיום 01.01.08, כאשר קודם לכן הועסק התובע על ידי קופת חולים, כתב הויתור – הנתבעת טענה כי חתימת התובע על כתב הויתור, די בה כדי להביא לדחיית התובענה על הסף.
 
התובע טען כי בתום שתי התקופות הראשונות – הנתבעת פיטרה אותו במטרה למנוע ממנו רצף זכויות. בתקופה השלישית – הוא פוטר בעקבות חוות דעת הרופא התעסוקתי שניתנה בעניינו.
 
הנתבעת טענה כי בתום שתי התקופות הראשונות, היא ביקשה להוציא את התובע – כמו גם עובדים אחרים – לחל”ת, אולם התובע החליט מיוזמתו לסיים את עבודתו במלון. על כן, בגין תקופות אלו, התובע אינו זכאי לתמורת הודעה מוקדמת או לפיצויי פיטורים.
 
הנתבעת טענה כי בחודש 10.2005, בתום תקופת החגים, הוצאו חלק מן העובדים – לרבות התובע – לחל”ת, בשל חוסר בהזמנות ותפוסה נמוכה מאוד במלון. הנתבעת הדגישה כי התובע לא פוטר מעבודתו במלון, אלא היה אמור לשוב אליה בתום תקופת החל”ת.
 
הנתבעת טענה כי – הן בתקופת העבודה הראשונה והן בתקופה השנייה – בעוד שהתובע (ויתר עובדי המלון) הוצא לחל”ת, הוא החליט מיוזמתו לסיים את עבודתו במלון, ולהמשיך לקבל קצת נכות מהמוסד לביטוח לאומי.
 

פיטורים למניעת רצף זכויות

הכרעת בית הדין לעבודה

 
לאחר ששקלו את מכלול נסיבות המקרה דנן, אנו מורים כי פיצויי הלנת שכר / פיצויי הלנת פיצויים (בנוגע לרכיבים הרלבנטיים), יופחתו לכדי ריבית והצמדה כחוק.
 
שכן, נחה דעתנו רכיבים אלו, לא שולמו לתובע עקב חילוקי דעות בדבר עצם הזכויות, ואשר מצאנו כי יש בהם ממש.
 
סיכומו של דבר – מכל האמור לעיל יוצא אפוא, כי על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים – הפרשי תוספת ותק בסך של 565 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום 10.01.2008 (אמצע התקופה שבין 21.03.06 – 31.10.09) ועד לתשלום המלא בפועל.
 
 
 
 

זקוק לעזרה?

לפנייה לעורך דין מומחה לדיני עבודה בטבריה – לחצו כאן