עורך דין דיני עבודה ירושלים

ערעור על החלטת בית הדין האזורי בירושלים

 
לבית המשפט הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי ירושלים שבמסגרתה התיר למשיבה להגיש תצהיר עדות משלים אודות נסיבות מתן אישור לפי סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים להסכמת הצדדים בהסכם העבודה כי שכרו של המבקש יכלול פיצויי פיטורים.
 
הרקע לבקשה, בתמצית: בבית הדין האזורי מתבררת תביעתו של המבקש, ששיחק בשורות המשיבה מספר עונות, לתשלום זכויות שונות בקשר לעבודתו ולסיום עבודתו.
 
בין היתר, תבע המבקש פיצויי פיטורים, והמשיבה התגוננה בטענה כי על פי ההסכם המחייב בין הצדדים שכרו של המבקש כלל פיצויי פיטורים, על פי סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים, וכי קבוצות כדורגל אינן חייבות לפנות לשר התמ”ת ולקבל אישור כי השכר כולל פיצויי פיטורים, בהתאם לסעיף 28 לחוק.
 

שחקן כדורגל ששיחק מספר עונות

ההחלטה שעליה הוגש הערעור

 
בהחלטה מושא הבקשה קבע בית הדין האזורי כך: “בית הדין מחליט להיעתר לבקשת הנתבעת להגיש תצהיר משלים אודות נסיבות מתן אישור לפי סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים להסכמת הצדדים בהסכם העבודה כי שכרו של התובע יכלול פיצויי פיטורים.
 
לבית הדין סמכות להתיר לבעל דין להגיש ראיות באיחור, ולעניין זה בית הדין שוקל את הרלוונטיות של הראיה, מידת האיחור והשלב הדיוני בו נמצא ההליך, ההסבר שניתן לאיחור והאם מדובר בבקשה חסרת תום לב, וכן בוחן בית הדין האם נגרם לבעל הדין שכנגד עוול דיוני.
 
שקלול שיקולים אלה מוביל את בית הדין לקבלת הבקשה, שכן בשים לב לטענת הנתבעת בדבר הסכמת התובע בהסכם העבודה להכללת פיצויי פיטורים בשכרו, בהוראות ההסכם לפיהן התובע נותן את הסכמתו לבקשת אישור כזו ולהסכמתו בדבר היעדר חובה של הנתבעת לבקש בקשה כזו (והכל מבלי לגרוע מטענות התובע לעניין תוקפן של הסכמות אלו או מטענותיו בעניין הליכי קבלת האישור), הרי שקבלת אישור לפי סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים עשויה להיות רלוונטית להכרעת בית הדין.
 
בית הדין אינו רואה קושי בהשלמה הראייתית בהיבט של תום הלב, שכן במישור ההסכמי, אין בהגשת הבקשה לאישור בשלב מאוחר זה משום פגיעה בהסכמות שבין הצדדים.
 
מבחינת השלב הדיוני שבו נמצא ההליך, מדובר בשלב שבו טרם החלה שמיעת העדויות, ולא נראה כי נגדם לתובע עוול דיוני, שכן לו הייתה מבקשת הנתבעת אישור במועד מוקדם יותר ומצרפת אותו לתצהיריה, לא היה כל משקל עודף לכל התנגדות שהתובע היה מעורר לצירוף, לעומת נימוקי התנגדותו המהותיים, להבדיל מעצם העיתוי, שהתובע מעורר בשלב זה.
 
כך או כך מדובר בהשלמה ראייתית של הנתבעת לראיותיה, אשר מוגשות לאחר הגשת ראיות התובע, ובטרם החלה בפועל שמיעת עדותו של התובע.
 

האם מותר להגיש ראיות באיחור?

טענות העובד

 
לטענת המבקש, בהתרת הגשת התצהיר המשלים כשבעה חודשים לאחר הגשת תצהירי העדות מטעמה ניתן תוקף להרחבת חזית דרסטית וקיצונית אשר משפיעה באופן מהותי על ניהול המשפט, וניתן יתרון דיוני ומהותי בלתי הוגן וחד צדדי לטובת המשיבה, “תוך שינוי כללי המשחק תוך כדי משחק”;
 
תצהירו של המבקש מבוסס על כתב ההגנה והמסגרת הדיונית אותה שרטטה המשיבה, ובמקרה הנדון שונו כללי המשחק ערב דיון ההוכחות, ולא הייתה למבקש אפשרות להגיב או לשנות את תצהירו.
 
לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל חומר התיק אני קובעת כי דין הבקשה להידחות, מבלי להידרש לתגובת הצד שכנגד.
 

פיצויי פיטורים

הכרעת בית הדין לעבודה

 
אקדים ואומר כי עניינה של החלטה זו הוא החלטתו של בית דין האזורי להתיר למשיבה להגיש תצהיר עדות משלים “אודות נסיבות מתן אישור לפי סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים”.
 
בבקשת רשות הערעור העלה המבקש טענות החורגות מהשאלה אם היה מקום להגיש למשיבה תצהיר עדות משלים, אלא טענות לגופו של עניין, כגון הטענה כי מתן האישור הוא בניגוד לפסיקת בית הדין זה ולנהלי משרד העבודה והרווחה, וכי יש ליתן אישור לפי סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים רק במקרים מיוחדים וחריגים.
 
וכך נאמר: “החלטות בית משפט קמא, מצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, ואין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות כגון דא לערכאה הדיונית יש יתרון מובנה על פני ערכאת הערעור, כמי שמכירה את הנפשות הפועלות ואת התיק על כל היקפו, לעומת ערכאת הערעור הנדרשת אך ל’פלח’ מצומצם של התיק בדמות החלטה ספציפית המובאת בפניה במסגרת בקשת רשות ערעור. לא הרי השופט הדן בתיק ואשר יושב ‘בשורה הראשונה’ של הדיון, כשופט ערכאת הערעור המרוחק יותר מהמגרש הדיוני (כביטויו של השופט הנדל ברע”א 6195-12 בנק דיסקונט לישראל בע”מ נ’ שימר.
 
לכן, וכעניין שבמדיניות, אני סבור כי יש ליתן לשופט הערכאה הדיונית ‘מרחב תימרון’ במסגרת האוטונומיה הניהולית של התיק, בהיותו הפורום הנאות לקבלת ההחלטות הדיוניות והטכניות בכל הקשור לניהול התיק”.
 
על רקע האמור לעיל, ובהינתן כי החלטה זו עניינה התרת הגשת התצהיר המשלים בלבד והשאלות המהותיות השנויות במחלוקת יתבררו במסגרת ההליך, לא מצאתי כי נסיבות המקרה מצדיקות חריגה מהכלל והתערבות בהחלטתו של בית הדין האזורי.
 
לאור כל האמור, בקשת רשות הערעור נדחית.
 
 
 

זקוק לעזרה?

לפנייה לעורך דין מומחה לדיני עבודה בירושלים – לחצו כאן