עורך דין פשיטת רגל ירושלים

 
במיוחד עבורכם, רשימת עורכי דין מומלצים בתחום פשיטת רגל בירושלים אשר יוכלו לעזור לכם עם הסיפור המיוחד שלכם.

מחפש עורך דין מומלץ לפשיטות רגל בירושלים?




 

לחיפוש עורכי דין מומלצים בתחום פשיטת רגל לפי ערים לחצו כאן
 
 

 

דוגמא לפסק דין לפשיטות רגל בירושלים

בקשת נושה בפשיטת רגל לקבל כספים ממכירת דירה בירושלים

 
בית המשפט דן בשאלה: מה כוחו של משכון על דירה בירושלים, שלא נרשם כלפי הנאמן בפשיטת הרגל?
 

בקשת הנושא לקבל מעמד של נושא מובטח לגבי דירה בירושלים

 
נושה הגיש בקשה לבית המשפט לקבוע כי הוא נושה מובטח ולהורות להעביר לידיו כספים שהתקבלו ממכירת דירה של החייב בירושלים.
 
מדובר היה בדירה בירושלים שהזכויות בה רשומות ברשות מקרקעי ישראל ובחברה משכנת.
 
מימוש הדירה אושר לבקשת בנק ירושלים, אשר היה נושה מובטח שלטובתו נרשם משכון על הדירה.

המבקש הלווה לחייב כספים ונרשמו לטובתו הערת אזהרה

המבקש הלווה לחייב כספים ונרשמו לטובתו הערת אזהרה

 
הדירה מומשה על ידי הבנק והנאמנת במשותף, החוב לבנק נפרע ויתרת כספי המכירה הועברה לקופת הכינוס.
 
בבקשה נטען כי המבקש הלווה לחייב כספים ונרשמו לטובתו הערת אזהרה ושעבוד על הדירה בחברה המשכנת.
 
לטענת המבקש הוא מצוי, אפוא, במעמד זהה לזה של הבנק והשעבוד לטובתו קודם לכל שעבוד אחר, ולכן יש להעביר לידיו את הכספים שנותרו ממכירת הדירה וששייכים לחייב.
 

התנגדות הנאמנת בפשיטת רגל

 
הנאמנת התנגדה לבקשה וסבורה כי הנושה אינו במעמד של נושה מובטח.
 
בתגובת הנאמנת נטען, בין היתר, כי בהסכם המשכון שבין החייב והבנק נקבע סייג שלפיו החייב מתחייב שלא לשעבד את הנכס או חלקו בשעבוד נוסף ללא אישור הבנק, ושעבוד כזה יהיה חסר תוקף.
 
עם רישום המשכון לטובת הבנק אצל רשם המשכונות נרשמה הערה לגבי קיומו של הסייג האמור.
 

בנק ירושלים היה נושה מובטח בדירה

בנק ירושלים היה נושה מובטח בדירה

 

הטענות בבית המשפט לגבי זכותו של בנק ירושלים

 
בדיון שהתקיים טען עורך דין המבקש כי אמנם המבקש לא רשם משכון, אך מאחר שבנק ירושלים יצא מהתמונה מששולם לו כל החוב כלפיו ומאחר שרשומה לטובת המבקש הערת אזהרה בחברה המשכנת, כי אז הוא הבא בתור להיפרע מתמורת הדירה.
 
לטענתו כאשר יש חברה משכנת היא נחשבת כ”טאבו”, המדינה מעניקה לה את הקרקע והיא מנהלת את הרישום.
 
במהלך הדיון הסכימו עורכי הדין של הצדדים כי השאלה שבמחלוקת היא האם הערה שנרשמה בחברה המשכנת מספיקה כשלעצמה על מנת להקנות לנושה מעמד של נושה מובטח.
 

האם הערה שנרשמה בחברה המשכנת מספיקה למעמד של נושה מובטח?

האם הערה שנרשמה בחברה המשכנת מספיקה למעמד של נושה מובטח?

 

מה אומר החוק?

 
סעיף 24 לחוק המשכון, התשכ”ז-1967 מגדיר “”נושים אחרים של החייב” – לרבות הנאמן בפשיטת-רגל של החייב”.
 
בית המשפט ציין כי לא נעשה רישום בהתאם להוראות תקנות המשכון (סדרי רישום ועיון), התשכ”ז-1967 וכי המשכון על הדירה לא נרשם אצל רשם המשכונות.
 
בית המשפט הבהיר כי, במספר פסקי דין נקבע כי הרישום בחברה המשכנת או במינהל מקרקעי ישראל אינו מהווה תחליף לרישום אצל רשם המשכונות וכי לא די בו על מנת שלמשכון יהיה תוקף כנגד הנאמן בפשיטת הרגל.
 

הכרעת בית המשפט

 
בנסיבות העניין בית המשפט קיבל את העמדה לפיה אין כוחו של המשכון שלא נרשם יפה כלפי הנאמן בפשיטת הרגל, תוך שהוא מציין כי סעיף 4 לחוק המשכון קובע כי “כלפי נושה שידע או היה עליו לדעת על המישכון יהיה כוחו של המישכון יפה אף ללא רישום”.
 
בענייננו כלל לא נטענה טענה בדבר ידיעה של מי מהצדדים הרלבנטיים אודות הרישום בחברה המשכנת.
 
בסופו של דבר בית המשפט דחה את הטענה כי המבקש הוא נושה מובטח.
 
 
 

זקוק לעזרה?

לפנייה לעורך דין מומחה בפשיטת רגל בירושלים – לחצו כאן