עורך דין דיני עבודה חדרה

טענה לאפליה של גננת חרדית בגן ילדים בחדרה

 
נושא תביעה זו היא טענת התובעת לפיה פוטרה מעבודתה כמורה בגן ילדים בחדרה בטענה שהיא אישה חרדית עם אורח חיים דתי, בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, 1988.
 
ב- 25 באוגוסט 2011, רגע לפני פתיחת שנת הלימודים, הודיעה הגננת שהוטלה בגן חדרה לחונכת גני המדינה הדתית כי לא תוכל לעבוד בגן עקב מעבר לגור מחוז אחר ליד ביתה.
 
באותו יום היא פנתה לטוענת והודיעה לה על ההתמחות שלה בשנת הלימודים תשע”ח כגננת בחדרה.
 
ב -4 בספטמבר 2011 ביקשה התובעת באמצעות בא כוחה את ראש העירייה והמנכ”ל דאז של משרד החינוך כי ישמשו מיד כגננת בגני העירייה, תוך שהיא מפרטת את טענותיה בדבר אפליה על רקע דת.
 
הצדדים חולקים האם הודיעו לתובע כי הצבתה הסופית תלויה בהסכמת הועדה.
 

פיטורים של מורה בגן ילדים בחדרה

טענות הצדדים

 
נטל ההוכחה ביחס לתביעה לאפליה נוגע לטוען לאור העובדה שהתנאים הקבועים בסעיף 9 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה בדבר היפוך נטל ההוכחה לא התקיימו בעניינה.
 
הטענות העיקריות של המדינה – שיבוצו של התובע כמורה לגיל הרך בשנת הלימודים 2007-2008 הייתה כפופה להסכמה לבעלות, כלומר הסכמת הקומונה.
 
העובדה שבגנים ממלכתיים אחרים מועסקות גננות חרדיות שוללת את טענת התובעת בדבר הפלייתה מחמת היותה אישה חרדית.
 
לטענת התובעת, הנתבעות ביטלו את השיבוץ שלה כגננת בגן בשנת הלימודים תשע”ב מחמת היותה מנהלת אורח חיים דתי-חרדי.
 
מנגד, לטענת הנתבעות, תפקודה הבעייתי של התובעת מלמד על חוסר התאמה לשמש כגננת.
 
לטענת העירייה התפקוד הבעייתי של התובעת בא לידי ביטוי במסגרת ביקור קודם שנערך על ידי נציגי מחלקת החינוך בעירייה בגן של רשת הגנים של מרכז מעיין החינוך התורני בא”י ובכלל זה: שימוש בעברית קלוקלת ובביטויים בוטים ביותר, לבוש חשוף שאינו הולם את מעמדה ועבודתה כגננת בגן חרדי וצעקות כלפי נציגי העירייה תוך הטחת טענות קשות כלפי העירייה והעומד בראשה.
 

פיטורים בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות

הכרעת בית הדין לעבודה

 
לאחר שבית הדין לעבודה שקל את טענות הצדדים והראיות שהוצגו נקבע שהנתבעות לא הרימו את הנטל להוכיח כי ביטול השיבוץ של התובעת לגן נבטים לא היו נגועים באפליה פסולה על רקע היותה של התובעת חרדית וכמפורט להלן.
 
בית הדין לעבודה התקשה לקבל את גרסת הנתבעות לגבי תפקודה הבעייתי של התובעת לנוכח הסתירות שהתגלעו בעדויות הנתבעות ולנוכח התרשמות שעדי העירייה הגזימו בתיאוריהם על מנת לייצר גרסה בדבר בעיות בתפקוד, כאשר עיקר טענותיהם ממוקדות בפגישה אחת שהתקיימה בינם לבין התובעת טרם תחילת עבודתה של התובעת בגנים העירוניים.
 
בית הדין לעבודה קיבל את גרסת התובעת לתוכן השיחה שהבהיר לתובעת שהתנגדות העירייה לשיבוצה של התובעת בגן בחדרה נובעת מהתנגדות ההורים לשיבוצה של גננת חרדית.
 
הנתבעות ביטלו את השיבוץ שלה כגננת בגן מחמת היותה מנהלת אורח חיים דתי-חרדי וזאת בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ולחוקי היסוד.
 
לאור כל האמור, ומשלא הוכח כי התובעת הופלתה בקשר לשיבוץ בגן, דין התביעה כנגד העירייה וכנגד משרד החינוך להידחות.
 
סוף דבר התביעה התקבלה בחלקה, כנגד דעתו החולקת של נציג הציבור, כך שהנתבעות ישלמו לתובעת בתוך 30 ימים פיצוי לא ממוני בסך של 50,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 31.8.2011 ועד למועד התשלום המלא בפועל.
 
 
 
 

זקוק לעזרה?

לפנייה לעורך דין מומחה לדיני עבודה בחדרה – לחצו כאן