עורך דין דיני עבודה עכו

בקשת ביטול בוררות בדיני עבודה של שחקן כדורגל בעכו

 
המבקש היה שחקן כדורגל מקצועני ששיחק בשורות מועדון כדורגל בעיר עכו.
 
סוכם כי המבקש “יקבל רכב + דלק או לחילופין דיור עד 4,000 שקל בכל חודש”, מלגה 1-6 בסך 50,000 שקל, מלגת גביע המדינה בסך 20,000 שקל, ו”קבלו עד פעמיים בשבוע בית מלון בעכו “.
 
החוזים נחתמו על ידי המבקש והמועדון ואושרו על ידי המשרד לבקרת תקציבים של ההתאחדות לכדורגל.
 

שחקן כדורגל מקצועני בעכו

המועדון הגיש דוח שגוי לרשויות המס על נקודות הזיכוי המגיעות למבקש והוציא הצהרה כוזבת לפיה המבקש הוא תושב עכו.
 
עוד צוין כי גם אם המבקש קיבל יותר נקודות זיכוי כתוצאה מחישוב מוטעה והצהרה שגויה כי הוא תושב עכו, הוא החזיר את הכספים שלא היה זכאי להם לאחר בקשה לתשלום.
 

מה הוחלט על ידי הבורר?

 
הבורר קבע בניגוד להוראות חוק הגנת השכר, וקבע כי הניכויים מהשכר היו כדין, ולא חייב את הנאשם להחזיר את התשלומים שהמתלוננת מחויבת לשלם לרשויות המס בשל הצהרתו הכוזבת של הנאשם. כי המבקש היה תושב עכו.
 

הטענות כנגד פסק הבוררות

 
טענות המתלונן בפני הבורר תביעת המתלונן הוגשה בהתאם להוראות סעיף 11 לחוק חוק הספורט מ -1988 והוראות הכללים של מכון הבוררות של ההתאחדות לכדורגל בישראל.
 
בכתב התביעה כפי שהוגש לבורר העלה המבקש את הטענות הבאות: באשר לעונת המשחקים 2011/2012: המועדון העביר דיווח לא נכון לרשויות המס על נקודות הזיכוי להן זכאי המבקש, מה שהוביל לדרישת תשלום של פקיד השומה מהמבקש בסך 14,705 ₪.
 
באשר לטענת ההתיישנות שהועלתה על-ידי המועדון בהקשר לרכיבים הנתבעים עבור עונות 11/12 ו- 12/13 – הטענה נדחתה שכן המבקש קיבל את תלושי השכר רק בחודש 1/14, ורק לאחר עיון בהם יכול היה ללמוד על תשלום רכיב “פיצויי פיטורים” בחודש 4/12, על נקודות הזיכוי במס, על ביצוע תשלום נקודות פרמיה, הפרשות פנסיוניות ותשלום הוצאות נסיעה ודלק.
 

הצהרה לרשויות כי מדובר בתושב עכו

הטענות נגד החלטות הבורר

 
הבורר קיבל את טענת ההתיישנות באופן חלקי בלבד, ואך ורק בנוגע לרכיב הטיפולים הרפואיים בעונות 2011/2012 ו- 2012/2013 וקבע כי לא ניתן לומר כי המבקש לא ידע על עילת התביעה לאחר כל אחת מהפציעות.
 
באשר לטענה בדבר הפחתת שכר בגין תשלום “פיצויי פיטורים” בחודש 4/12 בסך 8,962 ₪ – קבע הבורר כי יש לדחות את טענות המבקש, שכן לא בוצעה הפחתה בשכר חודש 4/12, אלא בתלוש השכר בוצעה חלוקה לרכיבי שכר בסיס ופיצויי פיטורים, באופן שסך הכל זכה המבקש בחודש זה לתמורה בסך 36,266 ₪, היא התמורה המוסכמת, ומכאן שלא נגרם למבקש נזק.
 
באשר לטענה בדבר נזק שנגרם בשל הצהרה כוזבת לרשויות המס – הבורר דחה את טענות המבקש וקבע כי לא ברור מהראיות שהוצגו מטעם המבקש מה מקור החוב לרשויות המס ולא הוכח האם המבקש אכן ביצע תשלום כלשהו למס הכנסה.
 
באשר לתשלום בגין הוצאות נסיעה ודלק לעונות 2011/2012 ו- 2012/2013 – הבורר דחה את טענות המבקש, שהסתמכו על התחייבות המועדון לתשלום הוצאות נסיעה ודלק עבור רכב בנפח מנוע 1,600 סמ”ק ועל תחשיב שנערך באשר לחישוב הוצאות אלה.
 
באשר להפרשות פנסיוניות לעונות 2011/12, 2012/13, 2013/14 ו- 2014/15 – קיבל הבורר את טענות המבקש בחלקן.
 
באשר לתביעה להפרשי שכר לעונות 2013/2014 ו- 2014/2015 בהתחשב בטענות בדבר הפרשים בין ההסכמות לתשלום שכר בסכום נטו כאמור בזכרון הדברים לבין הסכום ששולם בפועל – הבורר דחה את טענות המבקש.
 
המבקש טען כי היה על הבורר ליתן את הפסק תוך 3 חודשים מיום שהתחיל לדון בסכסוך או מיום שנדרש להליך, לפי המוקדם והוא רשאי להאריך את התקופה ב- 3 חודשים נוספים.
 

הכרעת בית הדין לעבודה

 
בית הדין לעבודה לא הסכים לבטל את הבוררות
 
נציין כי דין הטענה להידחות אף לגופה, שעה שהמבקש לא הראה כי מסר הודעה בכתב לבורר לפני מתן הפסק לפיו הוא שומר לעצמו הזכות להעלות טענה זו.
 
סוף דבר לאור האמור והמפורט לעיל, הבקשה לביטול פסק הבורר נדחית.
 
 
 
 

זקוק לעזרה?

לפנייה לעורך דין מומחה לדיני עבודה בעכו – לחצו כאן