עורך דין פשיטת רגל באר שבע

דירה בבאר שבע הועברה לקרוב משפחתו של פושט רגל ללא תמורה

 
האם בית המשפט יאשר לפושט רגל להעביר את הדירה שלו לקרוב משפחה ללא תמורה?
 

בקשת הנאמן לבטל את משכון הדירה לבן משפחתו של פושט הרגל

הנאמן בפשיטת רגל ביקש לבטל הענקה של דירה בבאר שבע.   בטיעוניו טען הנאמן כי “שעבוד” הנכס הינו בגדר “הענקת מרמה”, שכן לא נתקבלה תמורה בגין הנכס.

האם ניתן למשכן מקרקעין?

טענות בן המשפחה שקיבל את הדירה

 
בן משפחתו של החייב הגיש בקשה שמטרתה להמשיך ולממש דירת החייב בבאר שבע כנושה מובטח.
 
לטענת המבקש נשיתו המובטחת היתה מכח משכון אשר נרשם לזכותו על זכויות החייב בנכס אצל רשם המשכונות לתקופה של 5 שנים והשכון הוארך לתקופה של 99 שנים.
 
הוא טען כי המשכון לא היה טעון חובת רישום אצל רשם המקרקעין, כמשכנתא, בגלל שהוטל על הזכויות בנכס, לרבות זכויות עתידיות, ולא על הדירה עצמה.
 
הנאמן הגיש בקשה לבית המשפט להורות כי קרוב המשפחה של החייב איננו נושה מובטח ואיננו נושה בכלל של החייב וכי ההענקה שהעניק לכאורה הינה בגדר הענקה בטלה לפי להוראות סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל.
 

מה אומר החוק?

 
סעיף 91 לחוק המקרקעין, תשכ”ט- 1969 קובע, כי אין למשכן מקרקעין אלא על ידי משכנתא.
 
לפיכך בית המשפט ציין כי טענות קרוב המשפחה של החייב לפיהן הינו נושה מובטח על אף העדר הרישום אצל רשם המקרקעין, עומדות בניגוד לאמור בסעיף 91 לחוק המקרקעין.
 

לא התקבלה תמורה בגין הנכס שהועבר לקרוב המשפחה

מה אומרת הפסיקה?

 
בפש”ר 6650/06 קבעה כב’ השופטת אלשייך כותבת שלא ניתן להקנות מעמד מיוחד למשכון של זכות קניינית במקרקעין ביחס לנושים אחרים על פי הוראת סעיף 4(3) לחוק המשכון, אם קיימת הוראה מיוחדת בחוק המקרקעין בעניין זה.
 
משכך, אין כל נפקות לרישומו שלה משכון על זכות קניינית ברשם המשכונות, שעה שעסקינן בתוקפו של המשכון על זכות קניינית כלפי צדדים שלישיים, שחלות לגביו הוראות מיוחדות בחוק המקרקעין.
 

עסקה שנועדה להבריח את הבית של החייב מהנושים

עמדת בית המשפט לגבי רישום המשכנתא על הנכס

 
בית המשפט פסק כי קרוב המשפחה של החייב היה מנוע בעת הרלוונטית מלרשום משכנתא על הנכס בשל כך שעל הנכס הייתה כבר רשומה משכנתא לטובת הבנק והבנק התנגד לרישום משכנתא נוספת.
 
בנסיבות אלה רישום המשכון ברשם המשכונות היה בפועל ניסיון לעקוף את ההליך הקבוע בחוק לרישום משכון על נכס מקרקעין.
 
בית המשפט גם הוסיף כי המשכון הינו חסר תוקף, בין היתר, מאחר ונרשם יומיים לאחר תום תקפו של “משכון” קודם.
 
בנסיבות אלה ומאחר ומדובר לכאורה באיחור בן יומיים בלבד, ראוי יהיה לבחון את מכלול נסיבות העסקה, על מנת לוודא שביטול העסקה, מעבר להיותו נכון משפטית, הוא גם מעשה נכון מבחינת הצדק.
 

הכרעת בית המשפט

 
לסיכום בית המשפט ציין כי בנסיבות האמורות, לא ניתן יהיה שלא להגיע למסקנה שגם עסקת היסוד היתה עסקה למראית עין שנועדה להבריח את בית החייב מנושיו ולכן יש לקבוע כי רישום המשכון הינו הענקה פסול ה שיש לבטלה היות ונעשתה למראית עין בלבד, על מנת להבריח נכסים שבבעלות פושט הרגל הרחק מהישג ידם של הנושים.
 
 
 

זקוק לעזרה?

לפנייה לעורך דין מומחה בפשיטת רגל בבאר שבע – לחצו כאן