עורך דין פשיטת רגל יהוד-מונוסון

האם פושט רגל רשם דירה ביהוד-מונסון של על שם אדם אחר?

 
לבית המשפט המחוזי הוגשה בקשה למתן הוראות מטעם הנאמן, במסגרתה ביקש סעד הצהרתי לפיו נכסים ביהוד-מונוסון, הינם למעשה נכסים השייכים לחייב המצוי בפשיטת רגל.
 
זו היא למעשה טענה קלאסית של הברחת נכסים במטרה לחמוק מידיהם של הנושים.
 
על פי הנטען, החייב פעל במרמה עת זכויותיו בנכסים מצויים דה יורה בבעלות אחרים בעוד שדה פקטו שייכים הם לחייב. בכך מתחמק החייב מהעברת נכסים אלה לטובת קופת הכינוס וממשיך ליהנות מהם.
 

הנאמן טען, כי החייב שקוע בחובות כבדים מזה שנים רבות, עושה באופן שיטתי שימוש בגורמים אחרים המחזיקים ברכושו כנאמנים עבורו ובאמצעותם החייב מפנה להם רכוש זה, באופן בו קיימת שותפות עיסקית בין בעלי הדירה לבין החייב.   החייב ציין, כי הנאמן מבקש לצייר תמונה קשה ובלתי אמינה, לפיה נכסים הרשומים בבעלות בעלת הדירה. החייב שלל גישה זו מכל וכל.

האם הנכסים נרשמו על שם קרוביו של החייב באופן פיקטיבי?

טענות בעלת הדירה ביהוד-מונסון:

 
בעלת הדירה טענה כי הנאמן כשל להוכיח קשר בין החייב לבינה. אם היה מבצע את החקירה שלו “כמו שצריך” היה מגלה העדר קשר כזה בעצמו.
 
דירת מגוריה נרכשה לטענתו מכספים שהתקבלו בירושה לאחר פטירת בעלה, וכן ממשכנתא שנטלה לטענתה, והיא טענה שהנאמן לא הוכיח טענותיו עת לא ביצע חקירה ובחינה מתאימה של חשבונותיה.
 
 

טענות כונס הנכסים:

 
כונס הנכסים טען כי גרסת בעלת הדירה מעלה תמיהות לא מעטות בגלל שהיא לא המציאה צו ירושה או צו לקיום צוואה המצביעים כי הינה היורשת של בעלה המנוח ובהתאם לכך ירשה כספים ששימשו אותה לרכישת הדירה ביהוד מונסון.
 
במסגרת המשפט הציגה גרסה חדשה לפיה כספים אלו היו בביתה “בבוידם”, ללא אסמכתאות.
 

מהיכן הגיעו הכספים ששימשו לרכישת הדירה?

הדיון בבית המשפט

 
בית המשפט ציין כי אין מדובר בענייננו בטענות להעדפת מרמה מצד החייב, בהתאם לסעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל, תש”ם – 1980.
 
העדפת מרמה עוסקת בסיטואציה בה חייב שאינו יכול לפרוע את חובותיו לנושים, עושה עיסקה ברכושו זמן מוגדר לפני הכרזתו כפושט רגל במגמה לתת עדיפות לנושה פלוני על פני נושים אחרים.
 
בענייננו אין מדובר בנכסים שעל פי הנטען הועברו על ידי החייב לנושיו במטרה להעדיפם על פני אחרים.
 
להבדיל ממקרה של העדפת מרמה, בקשת הנאמן יוצאת מתוך הנחה כי הבעלות בנכסים הנדונים עדיין של החייב, אלא שהנכסים נרשמו על שם קרוביו של החייב באופן פיקטיבי ועל מנת לסייע לו למלט אותם מנושיו .
 

נכסים השייכים לחייב המצוי בפשיטת רגל

איך קובעים מי דובר אמת?

בית המשפט ציין כי נטל השכנוע כאמור הוא על מבקש ההצהרה, וברור גם שבית המשפט יידרש לכך בהקפדה, שהרי מדובר בהוצאת נכס מידי בעליו הרשום.
 
דרך ההוכחה בנויה על קיומם של “אותות של מרמה” שהן חזקות שבעובדה שפותחו במשפט האנגלו-אמריקני, אשר אם נותרות הן ללא מענה מצביעות הן על מרמה.
 
באלה ייכללו, למשל, חדלות פרעון של מעביר הבעלות, קשרים בין המעביר לנעבר, חריגה מדרך מקובלת לניהול עסקאות, שמירת החזקה בנכס ועוד.
 
מן האמור עלה כי אמנם על הנאמן בהליך של חדלון פירעון נטל הוכחה מוגבר, עת הוא טוען לטענות מרמה כגון הברחת נכסים באמצעות צדדים שלישיים, אך לאור תכליותיו של הליך חדלון הפירעון, אשר מצריכות איזון המשקף את טובת החייב, טובת הנושים וטובת הציבור, וכאשר הטוען הוא הנאמן המצוי בנחיתות אינפורמטיבית, יש מקום להקלה מסוימת עם בעל התפקיד בנטל הנדרש ממנו להוכחת טענות מרמה כגון אלו שלפני.
 

מה החליט בית המשפט ?

 
בסופו של דבר בית המשפט מצא את האיזון הנכון וקבע כי החייב ובעלת הדירה הם בעלים משותפים של הדירה.
 
 
 
 

נגרם לך עוול? תן לנו לעזור לך

זקוק לעזרה?

לפנייה לעורך דין מומחה בפשיטת רגל ביהוד-מונוסון – לחצו כאן