עורך דין תעבורה חולון

הרשעה במשפט תעבורה על נהיגה בלי רישיון בחולון

 
הנאשם הועמד לדין בגין נהיגה בזמן פסילה בגלל שנהג ללא רישיון נהיגה תקף ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח התוקף.
 
בכתב האישום נטען כי הנאשם נהג רכב בחולון. בעת נהיגתו היה פסול מלהחזיק רישיון נהיגה על ידי משרד הרישוי על פי שיטת הניקוד.
 

המחלוקת לגבי הנהיגה בזמן שלילה   במסגרת משפט התעבורה, לא היתה מחלוקת שהנאשם אכן נהג במועד ובמקום כנטען בכתב האישום.   הנאשם אף אישר עובדה זו, הן בתגובתו בדו”ח העיכוב ובחקירתו במשטרה והן בחקירתו.   הנאשם התייצב במשרד הרישוי חולון , לטעון טענות לגבי פסילת רישיון נהיגתו עקב שיטת הניקוד. במסגרת זו ביקש הנאשם דחיה של חצי שנה במועד תחילת הפסילה לצורך התארגנות.   במעמד השימוע, הפקיד את רישיונו במשרד הרישוי.

נהיגה בזמן פסילה ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בתוקף

טענות ההגנה של עורך דין הנאשם

 
עורך הדין של הנאשם טען שפסילה של משרד הרישוי לא נחשבת “פסילה”.
 
במסגרת זו, טען הנאשם כי אין לראות באמצעי התיקון שהוטל על ידי רשות הרישוי , מתוקף הסמכות המנהלית ובהינתן כך, לקבוע כי נהיגתו של הנאשם לאחר שתם תוקף הרישיון הזמני שניתן לו מהווה נהיגה בעת שרישיון הנהיגה אינו תקף, ולא בגדר נהיגה בזמן פסילה.
 

מה אומר החוק?

 
סעיף 69א’ לפקודת התעבורה קובע כי:
 
69א. (א) שר התחבורה, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע בתקנות שיטה לרישום נקודות על עבירות תעבורה שבהן הורשע בעל רשיון נהיגה (להלן – שיטת הניקוד), ולקבוע את סוג העבירות ומספר הנקודות שיירשמו לחובתו של בעל הרשיון על עבירה שבה הורשע.
 
(ב) שר התחבורה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אמצעי תיקון שיוטלו על בעל רשיון נהיגה שנרשמו נקודות לחובתו לפי שיטת הניקוד, וביניהם – בדיקות רפואיות, בחינות, הסברה, הדרכה ופסילה מהחזיק ברשיון נהיגה.
 
(ג) אמצעי תיקון לפי סעיף קטן (ב) יהיו בנוסף לכל עונש שהטיל בית המשפט על בעל הרשיון בשל עבירה שהרשיע אותו בה.
 

פסילת רישיון נהיגה לפי שיטת הניקוד

מה אומרות התקנות?

 
תקנה 548 קובעת את אמצעי התיקון שניתן להטיל בגין צבירת נקודות, ובכללם, פסילת רישיון נהיגה כלהלן:
 
548. אמצעי התיקון כאמור בתקנה 547(א) הם אלה, כולם או מקצתם:
 
(4) פסילתו של נהג מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה או עד למילוי תנאים שקבעה רשות הרישוי;
 
בתקנה 549, מפורטים אמצעי התיקון בהתאם למספר הנקודות אותם צבר הנהג. וכן נקבע בה כי:
 
“נהג שלחובתו רשומות 36 נקודות תקפות או יותר, ייפסל מהחזיק ברישיון נהיגה למשך 3 חודשים, ורישיונו יחודש לאחר שיעמוד בבחינה העיונית, לפי תקנה 205 המתאימה לדרגת רישיונו”…
 
בתקנה 550 (א) נקבע כי היה אמצעי התיקון פסילת רישיון, על רשות הרישוי לפרט בהודעה את מועד תחילת פסילת הרישיון ואת החובה להפקידו. עוד נקבע בתקנה 550 (ג): “נמסרה אישית לידיו של הנהג הודעה על פסילת רישיונו לפי תקנה 549, שלא באמצעות דואר רשום, יראו אותו כמי שיודע על הפסילה ומועד תחילתה יהיה 30 ימים מיום מסירת ההודעה”.
 
תקנה 551 (ב) מאפשרת לנהג שהוטל עליו אמצעי תיקון לפי תקנה 549 (ג) או (ד), לפנות בכתב לרשות הרישוי בבקשה להשמיע את טענותיו. בתקנה 551 (ג), נקבע כי אם החלטת הרשות כי אמצעי התיקון יהיה פסילה תיוותר בעינה, לאחר שניתנה לנהג הזדמנות להשמיע טענותיו, תודיענו הרשות על המועד שבו תחל. תקנה 551 (ג1) מתייחסת למועד תחילתה של הפסילה, ככל שייקבע שזהו אמצעי התיקון שהוטל.
 

לנאשם היה פסילה לרישיון הנהיגה

מה פסק בית המשפט

 
בית המשפט קבע כי אין מקום לעשות אבחנה לצורך סעיף 67 לפקודת התעבורה בין פסילה של משרד הרישוי לפסילה על-ידי קצין משטרה או פסילה המוטלת על-ידי בית המשפט.
 
עובדה היא שכל סעיפי החוק הרלוונטיים – סעיף 67 והסעיפים האחרים, כמו סעיף 69 א’ לפקודה, המדברים על הפסילה המנהלית, משתמשים באותו מונח של פסילה, אף הפרשנות התכליתית ההולמת פרשנות מחייבת להביא לתוצאה שכל מי שנוהג כאשר נאסר עליו לנהוג על-ידי כל רשות, פסול מלנהוג, ואם הוא נוהג הוא עובר עבירה לפי סעיף 67.
 
בית המשפט ציין כי הנאשם עצמו, היה מודע לחלופות שעמדו בפניו לחבור לנהג שנשלח אליו, מבלי לנהוג בעת פסילה, כגון, חבירה רגלית, תוך יציאת הנאשם לרחוב הראשי מרחק הליכה קצר מביתו.
 
מכל מקום, הנאשם לא נהג מרחק כה קצר, אלא 400 מטרים לערך לפי עדות השוטרת במהלך משפט התעבורה.
 

הכרעת בית המשפט

 
בית המשפט לא קיבל את טענותיו המשפטיות של הנאשם.
 
בסופו של דבר נפסק כי העבירות שביצע הנאשם לא נעשו באופן שיש בו כדי להגן על הנאשם מפני הטלתה של אחריות פלילית.
 
אשר על כן, ומשהוכחו יסודותיהן של העבירות המיוחסות לנאשם הנאשם הורשע בביצוע העבירות.
 
 
 

זקוק לעזרה?

לפנייה לעורך דין מומחה לתעבורה בחולון – לחצו כאן